מדרש על שמואל ב 1:11: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

(דף כו) תנו רבנן ואלו קרעין שאין מתאחין, הקורע על אביו ועל אמו ועל רבו שלמדו תורה ועל נשיא ועל אב בית דין ועל שמועות רעות ועל ברכת השם ועל ספר תורה שנשרף וכו׳. אביו ואמו ורבו שלמדו תורה מנין דכתיב (מ״ב ב יב) ואלישע ראה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו. אבי אבי זה אביו ואמו. רכב ישראל ופרשיו זה רבו שלמדו תורה מאי משמע כדמתרגם רב יוסף רבי רבי דטב להון לישראל בצלותיה מרתיכין ופרשין. ולא מתאחין מנא לן דכתיב (שם) ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים ממשמע שנאמר לשנים איני יודע שהם קרעים אלא מלמד שקרועין ועומדין לשנים לעולם. אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן אליהו חי הוא אמר ליה כיון דכתיב (שם) ולא ראהו עוד לגבי דידיה כמת דמי. ועל נשיא ואב בית דין ושמועות רעות מנא ליה דכתיב (ש״ב א יא) ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו ויספדו ויבכו ויצומו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם ה׳ ועל בית ישראל. שאול זה נשיא. יהונתן זה אב בית דין. על עם ה׳ ועל בית ישראל אלו שמועות רעות. אמר ליה רבא בר שבא לרב כהנא ואימא עד דאיכא כולהו אמר ליה על הפסיק הענין. ספר תורה שנשרף מנא לן דכתיב (ירמיה לו כג) ויהי כקרא וגומר:

טז תָּנוּ רַבָּנָן: וְאֵלוּ קְרָעִין שֶׁאֵין מִתְאַחִין: הַקּוֹרֵעַ עַל אָבִיו, וְעַל אִמּוֹ, וְעַל רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה, וְעַל נָשִׂיא, וְעַל אַב בֵּית־דִּין, וְעַל שְׁמוּעוֹת רָעוֹת, וְעַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם, וְעַל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף, [וְעַל עָרֵי יְהוּדָה, וְעַל הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם, וְקוֹרֵעַ עַל מִקְדָּשׁ וּמוֹסִיף עַל יְרוּשָׁלַיִם]. אָבִיו וְאִמּוֹ וְרַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה מִנַּיִן? דִּכְתִיב: (מלכים ב ב׳:י״ב) "וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק: אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו", "אָבִי אָבִי" זֶה אָבִיו וְאִמּוֹ. "רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו" זֶה רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ (חכמה) [תּוֹרָה]. מַאי מַשְׁמַע? כְּדִמְתַרְגֵּם רַב יוֹסֵף: "רַבִּי רַבִּי", דְּטַב לְהוֹן לְיִשְׂרָאֵל בִּצְלוּתֵיהּ מִרְתִיכִין וּפָרָשִׁין. 'וְלָא מִתְאַחִין' מְנָא לָן? דִּכְתִיב: (מלכים ב ב׳:י״ב) "וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים". מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיִּקְרָעֵם', (לשנים) אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם (קרעים) [לִשְׁנַיִם]? אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁקְּרוּעִין וְעוֹמְדִין לִשְׁנַיִם, לְעוֹלָם! אָמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אֵלִיָּהוּ, חַי הוּא! אָמַר לֵיהּ: כֵּיוָן דִּכְתִיב: (שם) "וְלֹא רָאָהוּ עוֹד", לְגַבֵּי דִידֵיהּ, כְּמֵת דָּמִי. וְעַל נָשִׂיא וְאַב בֵּית־דִּין וּשְׁמוּעוֹת רָעוֹת, מְנָא לָן? דִּכְתִיב: (שמואל ב א׳:י״א-י״ב) "וַיַּחֲזֵק דָּוִד בִּבְגָדָו, וַיִּקְרָעֵם, וְגַם כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד הָעָרֶב, עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ וְעַל עַם ה' וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל". 'שָׁאוּל', זֶה נָשִׂיא. 'יְהוֹנָתָן', זֶה אַב בֵּית־דִּין. "עַל עַם ה' וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל", אֵלּוּ שְׁמוּעוֹת רָעוֹת. אָמַר לֵיהּ (רבה) [רַב] בַּר שְׁבָא לְרַב כַּהֲנָא: וְאֵימָא: עַד דְּאִיכָּא כּוּלְּהוּ? אָמַר לֵיהּ: 'עַל', 'עַל' הִפְסִיק הָעִנְיָן. וּמִי קַרְעִינָן אַשְּׁמוּעוֹת הָרָעוֹת? וְהָא אָמְרוּ לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל: קָטַל שְׁבוּר מַלְכָּא תְּרֵיסַר אַלְפֵי יְהוּדָאֵי בִּמְזִיגַת קֵסָרִי, וְלָא קָרַע? לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְּרֹב צִבּוּר, וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. וּמִי קָטַל שְׁבוּר מַלְכָּא יְהוּדָאֵי? וְהָא אָמַר לֵיהּ שְׁבוּר מַלְכָּא לִשְׁמוּאֵל: תֵּיתִי לִי דְּלָא קַטְלִי יְהוּדִי מֵעוֹלָם? הָתָם, אִינְהוּ גַּרְמֵי לְנַפְשַׁיְהוּ, דְּאָמַר רַב אַמִי: לְקָל יְתֵירִי דִּמְזִיגַת קֵסָרִי, פָּקַע שׁוּרָא דְּלוּדְקִיָּא. "עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם" מְנָלָן? דִּכְתִיב: (מלכים ב י״ח:ל״ז) "וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּה אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת, וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים". "סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִשְׂרַף" מְנָא לָן? דִּכְתִיב: (ירמיהו ל״ו:כ״ג) "וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה, יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר, וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ" וְגוֹ'. מַאי "שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה"? דְּאַמְרֵי לֵיהּ לִיהוֹיָקִים: כָּתַב יִרְמְיָהוּ סֵפֶר קִינוֹת. אָמַר לְהוּ: מַאי כְּתִיב בֵּיהּ? (איכה א׳:א׳) "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד", אָמַר לְהוּ: אֲנָא מַלְכָּא. אָמְרוּ לֵיהּ: "בָּכֹה תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה". אָמַר: אֲנָא מַלְכָּא. "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי", אָמַר לְהוּ: אֲנָא מַלְכָּא. "דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת", אָמַר: אֲנָא מַלְכָּא. "הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ", אָמַר לְהוּ: מִי אֲמָרָה? אָמַר: "כִּי ה' הוֹגָהּ עַל רֹב פְּשָׁעֶיהָ". מִיָּד, קָדַר כָּל הָאַזְכָּרוֹת שֶׁבָּה וּשְׂרָפָן בָּאֵשׁ. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב: (ירמיהו ל״ו:כ״ד) "וְלֹא פָחֲדוּ וְלֹא קָרְעוּ", מִכְּלַל, דְּבָעוּ לְמִקְרַע. אָמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבַּיֵי: אֵימָא 'מִשְּׁמוּעוֹת רָעוֹת'? אָמַר לֵיהּ: 'שְׁמוּעוֹת רָעוֹת' בְּהַהִיא שַׁעְתָּא מִי הֲווּ? [אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ, אָמַר רַב הוּנָא: הָרוֹאֶה סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּקְרַע, חַיָּב לִקְרֹעַ שְׁתֵּי קְרִיעוֹת; אַחַת עַל הַגְּוִיל, וְאַחַת עַל הַכְּתָב, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ אֶת הַמְּגִלָּה וְאֶת הַדְּבָרִים]". רַבִּי אַבָּא וְרַב הוּנָא בַּר חִיָּא הֲווּ יַתְבֵי, קָם רַבִּי אַבָּא לְאַפְנוּיֵי, שַׁקְלָהּ לְטוֹטֶפְתָּא, אַנְּחָהּ אַבֵּי סַדְיָא, אָתָא בַּת־נַעֲמִיתָא, בָּעִי לְמִיבְלְעָהּ (שדא רב הונא ידיה, ואצלינהו, אמר ליה: אי בלעא) [אָמַר]: הַשְׁתָּא אִיחַיַּבְנָא שְׁתֵּי קְרִיעוֹת. אָמַר לֵיהּ רַב הוּנָא: מְנָא לָךְ הָא? בְּדִידִי הֲוָה עוּבְדָא, וַאֲתָאִי לְקַמֵּיהּ דְּרַב מַתְנָא וְלָא הֲוָה בְּיָדֵיהּ, וַאֲתָאִי לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה, וְאָמַר לִי: הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא אָמְרוּ, אֶלָּא בִּזְרוֹעַ, וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. ['עָרֵי יְהוּדָה' מְנָלָן? דִּכְתִיב: (ירמיהו מ״א:ה׳) "וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם וְגוֹ' וּקְרֻעֵי בְגָדִים"]. רַב הַמְנוּנָא אִיקְלַע (לדארי מתא) [לִדְרוֹמְתָּא], שָׁמַע קָל שִׁיפּוּרָא דְּשִׁכְבָא. חָזָא הַנָךְ אִינְשֵׁי דְּקָא עַבְדֵי עָבִידְתָּא. אָמַר לְהוּ: לֶהֱווֹ הַנָךְ אִינְשֵׁי בְּשַׁמְתָּא, לָאו שִׁכְבָא אִיכָּא בְּמָתָא?! אָמְרוּ לֵיהּ: חַבְרוּתָא אִיכָּא בְּמָתָא. אָמַר לְהוּ: אִי הָכִי, שָׁרִי לְכוּ.